חזרתי מכמה ימי צפרות אינטנסיביים עם קבוצת צפרים ישראלים בגיאורגיה
באחד הבקרים פרסנו רשת 20מ' בסבך שיחי אובליפיחה בעמק של הקזבגי- גובה משוער 1600 מ'.
המקום מדהים בבוקר בעיקר בגלל הקולות של הציפורים - ורדיות, עלויות קוקזיות, ירגזים שחורים, סתרים מצויים, סבכים אפורים, סבכים ניציים, פרושים, אדמונים, חנקנים אדומי גב ועוד כמה. הנוף נראה כמו גן יפני עם שיחים קוצניים בצורות מוזרות ובריכות מים צלולות בינהם. הקול המיוחד ביותר הוא של מלכישלו - שבלתי ניתן לאתר בעשב גם כששומעים אותו ממרחק 5 מטרים.
מעל העמק רואים את הפסגות של ההרים - בגובה 3500 מטרים עד 5036מ' - הקזבגי - ההר הגבוה ביותר בגיאורגיה והשני הכי גבוה בקוקז ואירופה. תוך כדי המתנה לציפורים איתר אורן תרנגול שלג קוקזי במרחק 2 ק''מ מעלינו, וגם עדר של ג'יחווי - טור מזרחי - היעל המקומי שבסכנת הכחדה עולמית. בעלי החיים האלו לא ניתנים לאיתור בלי טלסקופ טוב.
למרות רוח חזקה שכמעט גרמה לנו להשאר במיטה - הציפור הראשונה שנתפסה תוך כדי פריסה היתה עלוית קוקזית! הסיבה שבשבילה באנו.
כמה סימנים לזיהוי העלוית הקוקזית
בהמשך לסימנים במגדיר, היא חומה, כמעט בלי גוון ירקרק, וגם באברות האמה כמעט אין גוון ירקרק. המראה הכללי של הראש מזכיר לי צטיה בגלל הזוית של המצח, הגבה והגוון החום. בכנפית אין כמעט כתם צהוב בולט כמו בעלוית חורף. המקור שחור יותר. ההתנהגות שונה - היא פחות קופצנית ויותר סטטית, כמו קנית. בנוסף הזנב זז לצדדים בזמן השירה.
השירה שונה משל עלוית חורף, פחות 'מסודרת', יותר מונוטונית ומהירה. בזמן השירה היא עומדת גלויה על ענף בצמרת שיח או על חוטי חשמל.
אחרי המזל הגיעה התושיה של ניקה הצפר המקומי שאמר לי לשים קולות של ורדיות - תוך עשר דקות נתפסו 4 ורדיות אירופיות, רובן זכרים יפהפיים.
